כותל

הגענו לירושלים עיר של צבעים ריחות דתות,עיר שונה ומיוחדת,היום נטייל בכותל המערבי אנסה לתת לכם יותר ויותר פרטים על הכותל שלא ידעתם זהו ההבדל בין מדריך טיולים פרטי לבין טיול עצמאי .

הכותל המערבי הוא אחד השרידים לקירות התמך האדירים שבנה הורדוס באורך כ 450 כל אחד. הורדוס בנה את קירות התמך בצורת טרפז.גובהו המקורי של הכותל היה כ 60 מי הגובה הכולל כיום של הכותל הוא כ 30 מ ,אבני הכותל הן אבני גיר ,שנחצבו כנראה במערת צידקיהו ומשקל כל אחת מהן כמה טון .

האבן הגדולה ביותר אורכה כ 14מ נמצאת במנהרות הכותל "נדבך רבא" שמשקלה כ 600 טון והיא משמשת כאבן תמך לכותל המערבי עצמו .

המשכו של הכותל מגיע לקשת וילסון ששימשה מעבר מהעיר העליונה או מהרובע אל הר הבית .בהמשך נאלץ לרדת אל תוך האדמה למנהרות הכותל ובהן שער וורן המגיע ישירות לבסיסו של כיפת הסלע או אבן השתיה .מעליו היתה חצר בית המקדש .

הבדלי הגובה בין חצר בית המקדש ורחבת הכותל הם 8 מטרים .

ניתן לראות את "סיתות שולים "של האבנים שכל כך אופיני להורדוס .

אורכה של רחבת הכותל היא רק כ 60 מ דרומית לה נמצא הגן הארכיאולוגי דוידסון,שם אורכו של קיר התמך המערבי כ 80 מ .כל שאר אורכו של הקיר נמצא מתחת למנהרות הכותל .

ברחבת הכותל עצמו כ 7 נדבכים הרודיניים מקורים .

4 נדבכים אומיים (שנת 634) ואילו העליונים במורכבים מאבנים קטנות יותר כ 13 במספר הם הנדבכים שנבנו בתקופה העותומנית .

הכותל המערבי כמו שאר הכתלים לא נבנה במאונך אלא בזווית כך שיצור תמיכה חזקה יותר אל תוך ההר, וכדי ובכך יהיה חזק יותר .

בתקופה המוסלמית הקדומה נחשב הר הזיתים המקום הקדוש היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל. המסורת בדבר עליית השכינה ממנו השמיימה ומקומה של תחיית המתים לפי ספר יחזקאל יא וזכריה יד ,לפיכך היה הוא הר הזייתים למקום תפילה של מעלה ,ומאוחר יותר גם לתפילת יחיד . ציבורים גדולים היו נוהגים להגיע להר הזייתים להתאבל על הר הבית לתקוע בשופר בתקופה הצלבנית נאסרו בוטלו טקסי פולחן יהודיים בהר הזיתים, ובתקופה האיובית והממלוכית, לאחר שהיישוב היהודי בירושלים חזר לרובע , החלו היהודים לחזור שוב להר הזייתים ב 3 רגלים בתשעה באב הר הזיתים נעשה באותן שנים מקום תפילה אידיאלי, מול מקום המקדש.

עדויות ראשונות לתפילה בכותל המערבי הן מבנימין מטודלה מהמאה ה 11...

עדות ראשונה להמצאות יהודים בכותל היא ממשה פוריית 1650 וכך

הוא כותב ""אנו עומדים

ומתפללים במרחק מה מן הכותל המערבי, כי מפני הקדושה אין אנו מתקרבים "בכל יום שני וחמישי אחרי תפילת שחרית,

ובכל שבת ויום טוב אחרי מנחה, הולכים למקום שממול כותל המערבי ומתפללים

שם תחת כיפת השמים, כי לכותל המערבי גופא אין אנו הולכים מפני הקדושה"

מאז חזר הרובע היהודי ל"גבעה המערבית "חזרו גם היהודים להתפלל בקטע הצפוני מערבי של הכותל המערבי .אומר הרבי מלונץ בשנת 1911 כי הוא רואה חבורות של אשכנזים יורדות אל הכותל לתפילה בציבור ,וגם מתפללים היורדים לתפילת יחיד מול הכותל ,במאה ה19 מתארגנים מניינים מסודרים לתפילה מול הכותל ,ומנקודת זמן זו הופך הכותל לאזור בית כנסת ,ולאט לאט מדיר את הנשים מאזורו .מה שלא היה נהוג לפני .

מאורעות תרפט היו אחת העילות להתפרצותן של מאורעות תרפ"ט ,ביום כיפור 23 בספטמבר 1928 רצו המתפללים להציב מחיצה בין גברים ונשים אולם זו היתה בניגוד לסטטוס קוו והתסיסה את ההמון המוסלמי באזור ההר ,המנדט הבריטי התעקש שהמתפללים היהודים יביאו איתם את תשמישי הקדושה בלבד.המוסלמים החלו מצידם בשיפוץ על הר הבית ושביל הכניסה ברובע המוגרבים נפתח והחיכוך בין היהודים והמוסלמים הלך וגדל.

המופתי של ירושלים חאג אמין אל חוסיני פרסם תצונה של כיפת הסלע ומעליה מגן דויד בטענה שהיהודים מנסים להשתלט על הר הבית .

באוגוסט 1929 החלו פגיעות פיזיות ביהודים והמופתי הכריז כי כל ההורג יהודי יזכה במקום בעולם הבא

אלה הם הארועים המקדימים לפרעות 1929 שפרצו ברחבי הארץ מידע.

היהודים נוהגים להכניס פתקים ובהם בקשות בין אבני הכותל ,בשל קדושת המקום וכוח האמונה מאמינים היהודים כי משאלותיהם תתגשמנה .

לא רק יהודים מטמינים את בקשותיהם אלא גם נוצרים ובני דתות אחרות .

המנהג החל כבר במאה ה18 .

מדי שנה נטמנים כ מליון פתקים בין אבני הכותל .

פעמים בשנה לקראת ראש השנה ופסח רב הכותל ועוזריו מפנים ,את הפתקים בכזרת מקלות כדי לא לפגוע באבני הכותל ומביאים אותם לגניזה בבית הקברות היהודי על הר הזייתים .